כבר בימי קדם ולאורך ההיסטוריה טבעות אירוסין נמצאות באיזכורים רבים ועדויות כסמל של אירוסי הזוג (בעת העתיקה טבעת אירוסין הייתה שוות ערך למחירה של האישה שנקנתה על ידי הגבר – פולחן רכישת האישה).
טבעת אירוסין בתרבויות שונות
הטבעת נענדת בתרבויות רבות ביד שמאל באצבע הקרובה ביותר לזרת – האמונה הרווחת כי קיים וריד בקמיצה השמאלית המוביל אל הלב, אל העורק הראשי של האהבה וכבר במאה -17 הפך הרעיון לפולארי ונכתב בדפי ההיסוטוריה. מקובל גם היום לענוד טבעות אירוסין על אצבע זו. ממצרים העתיקה ועד לתקופת הרנסאנס כולם מנשים לספח את הריטואל אליהם אך היסטורית, טבעות האירוסין היא מנת חלקם של הרומאים מימי רומא העתיקה.
ההיסטוריה של טבעת האירוסין
המודעות לחשיבותה, ליופיה, לשמירתה, לקשר הרגשי והמחוייבות אליה החל עוד במאה השנייה לפני הספירה, באותה רומא העתיקה, בנות העיר שהתארסו זה עתה קיבלו במתנה שתי טבעות אירוסין (כן זה היה קיים) האחת עשוייה זהב עבור הופעתה הפומבית והשניה מברזל עמידה המשרתת אותה לעבודות הבית. תהליך קבלת טבעת מזהב בתקופה זו היה ארוך בעל עבר כרונולוגי מרשים, תחילה ענדו כולם טבעות מברזל ולאחר מספר שנים מנהיגי האימפריה הרומאית ביניהם שרים ושגרירים זכו לענוד טבעת זהב מבריקה כיאה למעמדים רשמיים.
זכות זו הרוחבה במהלך השנים גם לעובדי ציבור בתפקידים קטנים, לאבירים ומשם הדרך הייתה סלולה לכל האזרחים. עוד בימי הביינים החל מאמצע המאה השביעית נקבע קוד 'וויזיגותי' המחייב את טקס הקידושין בין האישה לגבר בענידת טבעת זו כהתחייבות בין בני הזוג, הבטחה שמעמד הריוסין לא יתערער לעולם. ראשון לכתוב על שוני המהנגים בין ההקתולים רומים לבין האורתודוקסים (מזרח ליבשת) על כך היה האפיפיור 'ניקולאוס הראשון לבוריס הראשון מבולגריה'. הוא מתאר איך בכנסיית המערב מעניק הגבר את טבעת האירוסין לארוסתו.
בשנת 1477 תועד היסטורית טקס הענקת טבעת יהלום כסמל לאירוסין לבת האצולה מארי דוכסית בורגונדי על ידי הארכידוכס מקסימיליאן מאוסטריה. הענקת טבעת זו פתחה את הדלת עבור מעמד האצולה הגבוה באירופה ולהעניק טבעת יהלום במהלך הטקס (שייך למעמד הגבוה). כבר באותה תקופה טבעת נישואין החליפה את טבעת האירוסין כטבעת עיקרית המסמלת את מוסד הנישואין שעד אז היה תפקידה של טבעת האירוסין.
טבעת אירוסין ביהדות
דווקא ביהדות, טקסים אלו אינם מוזכרים כלל בהלכה ועל כן הם חסרי משמעות הלכתית. טבעת האיורסין איננה מחייבת הלכתית רק הענקת הטבעת לכלה בטקס החופה והקידושין מחייבת את בני הזוג על הנישואין. אין שום איסור על עיצוב טבעת האיורסין וגם לא על המראה המנצנץ של טבעת יהלום לעומת הצנעת טבעת נישואין על פי ההלכה המחייבת. טבעות אירוסין ומאפייניה, כמו כל התכשיטים המעוצבים אישית קיימות במגוון רחב של סגנונת ועיצובים שונים, עשויים מזהב לבן, זהב צהוב, פלטינה (החומרים השכחיכים ביותר ליצירת טבעות אירוסין) לעומת חומרים מכסף טיטניום ונירוסטה.
כבר החל מאמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 ובעיקר בארצות הברית החלו נשים רבות לענוד טבעת אירוסין משובצת יהלום בודד במרכז בסגנון הסוליטר. לתת מקום של כבוד לאבן היהלום במרכז הטבעת. במאה ה-19 ניתן למצוא אב טיפוס לסגנון זה על ידי טיפני ומתאפיין בראש בולט לטבעת המחשיק את האבן על ידי טפרים. על מנת לקבל את הניצנוץ המיוחד על טבעות הריוסין להיחתך על ידי חיתוך מבריק לניצול מקסימאלי של החזרת האור על ידי האבן מה שבעצם מדגיש את היופי של היהלום.
טבעת אירוסין כיום
היום ניתן למצוא טבעות אירוסין עם יהלומים גדולים שנקבעו במרכז ויהלומים קטנים המקשטים מסביב לאבן המרכזית, טבעות מושבצות שלושה יהלומים 'הטרילוגיה' בעצם מדובר על שלושה יהלומים זהים בגודלם לצד האבן המרכזית במרכז. היום ניתן למצוא סט לכלה עבור טבעת אירוסין וטבעת נישואין תומאת וכך ניתן לקבל מראה שלם בענידת שני החצאים זה לצד זה. אפשר לייחס את זה לחלק הראשון בזוגיות ולפרק החדש. יש מקומות בעולם היום שגם גברים עונדים טבעות אירוסין בעיצוב דומה יותר לטבעות נישואין ועל כן השוני נמצא דווקא אצל השנים – טבעות הנישואין שלהן דומות יותר לטבעות אירוסין (תופעה בעיקר במדינות הנורדיות).
לא כל הנוצץ זהב, גם בטבעות אירוסין יש טרנדים ואפונות, הבדלי מחירים, אלו פרמטרים צריך לבדוק בדרך לרכישת זהב ויהלום. בסופו של יום מדובר על רכבת רגשית לא פשוטה שעוברת על הגבר או האישה בבחירת טבעת אירוסין, הגיע הזמן לקפוץ למים.
את הטבעות מקבלים בשקיות נייר ממותגות של dilarizot.co.il