צמידים נמנים עם התכשיטים האהובים והפופולאריים ביותר בקרב נשים וגם גברים בכל הזמנים. בתרבויות שונות צמידים שימשו למגוון מטרות. במקומות מסוימים מספר הצמידים שאישה עונדת, היה אלמנט שמעיד על מצבה המשפחתי. במקרים אחרים משמשים צמידי זהב בפרט כסגולה למזל.
צמידים
צמידי זהב כמתנה לאישה
למרבה ההפתעה, מצרים הקדומה ואזור המזרח התיכון, לא היו המקומות היחידים שבהם התגלו תכשיטים למיניהם. גם בהודו, מוקד תרבותי קדום וחשוב לא פחות, היו צמידי זהב ואחרים עדי מקובל בקרב נשים. כבר הוזכרה לעיל העובדה שצמידים כאלה סימלו את מצבה המשפחתי של אישה.
במזרח התיכון, אחת החובות של גבר המעוניין לשאת אישה היא תשלום מוהר למשפחתה. גם היות מתקיים המנהג הזה, בעיקר במדינות מוסלמיות. אף שיש רואים במנהג הזה קנייה של האישה, המטרה שלו שונה לגמרי: אם תגורש האישה, מכל סיבה שהיה, המוהר הוא בעצם ה"פנסיה" שלה, סכום הכסף שיקיים אותה ואת ילדיה.
חלק מהסכום משולם בכסף או בשווה כסף – רכוש, גמלים או סוסים. חלק אחר משולם באמצעות תכשיטים כמו צמידים, נזמים, עגילים וטבעות יהלומים. גם בישראל קיים המנהג להעניק תכשיטים לאישה, בעיקר במעמד האירוסין. טבעת אירוסין היא התכשיט המובן מאליו ביותר, אבל מרבית החתנים לעתיד מוסיפים גם צמידי זהב, עגילי יהלום או תכשיטים נוספים אחרים.
חלקם תכשיטים שעברו בירושה וחלקם תכשיטים שנקנו בכסף מלא, תוך בדיקה יסודית של התכשיט ושל המוכר. אין במנהג הזה משום רכושנות, אלא יש בו ביטוי להערכה של האישה ולהצגת היכולת של הבעל לעתיד להעניק לה חיים טובים ופרנסה.