טבעות נישואין לגבר

התופעה של נשים המעניקות טבעות נישואין לגבר של חייהן היא חדשה יחסית בישראל. מבחינת ההלכה היהודית, הענקת טבעת כזאת אין לה כל משמעות הלכתית. המחווה היחידה החשובה מבחינה הלכתית הינה קידוש הכלה על ידי החתן באמצעות הטבעת. אמירת המשפט המקדש את הכלה משלים למעשה את אקט הנישואין. כל מה שנותר הוא טקס שבע הברכות, שמטרתו ללוות את הזוג המאושר בכל הברכות והאיחולים האפשריים לחיי אושר וסיפוק.

מקור המנהג להעניק טבעת לגבר

כאמור, המנהג להעניק טבעות נישואין לגבר לא היה מקובל עד לפני כשני עשורים. מאז המנהג הזה מתפשט, וחלק ניכר מהזוגות הנישאים מעניקים טבעות איש לרעותו. הסיבה לכך שהמנהג הזה קנה לו שביתה איננה ברורה. יש המייחסים את התפשטות המנהג לעלייה הגדולה ממדינות ברית המועצמת לשעבר. שם הנוהג הזה היה נפוץ מאד והתבצע בכל טקס נישואין. יש המייחסים את התגברות המנהג הזה וההתפשטות שלו לעלייה בכוחן של הנשים בחברה. חלק ניכר מהן מעוניינות להביא את ההעצמה הנשית לידי ביטוי בעצם הענקת טבעות נישואין לגבר. בנוסף, עצם הפיכת המנהג להדדי יש בו משום שוויון בין בני הזוג, בניגוד להצהרת בעלות של אחד מהם כלפי האחר. כחלק מהעניין נוהגות נשים רבות לכנות את בחיר ליבן "בן זוג" ולא "בעל" כפי שהיה מקובל בעבר. גם בעצם האמירה הזאת מקופל שוויון זכויות.

הענקת טבעות נישואין לגבר

מבחינת ההלכה היהודית, הענקת טבעות נישואין לגבר על ידי בת הזוג שלו היא חלק חסר חשיבות בטקס. חלק מהנשים בוחרות להעניק את הטבעת בצמוד לטקס הקידושין, מעט לפניו או מעט אחריו. אחרות בוחרות לעשות את אותה הפעולה במעין טקס נפרד, גם אם לא רשמי. במהלך הטקס מקריאים בני הזוג את הנדרים שלהם, או שאלה מושמעים לאחר שהוקלטו מראש. טקס כזה יוצר בהחלט אווירה מכובדת לערב החתונה. זה המקום לציין, עם זאת, שההלכה היהודית איננה מתנגדת ואיננה פוסלת הענקת טבעות נישואין לגבר. כיון שאין פסקי הלכה בנושא, מעדיפים בדרך כלל הרבנים המשתתפים בטקסי חופה וקידושין להניח לדברים לזרום. זאת, גם אם פירוש הדבר הוא עיכוב מסוים במהלך הטקס.