טבעות נישואין לאישה

טבעות זהב הן המתנה הקלאסית שלעולם אינה מאבדת מערכה. טבעות, שרשראות, עגילים, נזמים ותכשיטים בכלל, נחשבו מאז ומעולם מתנה ראויה ומכובדת. מושלים ומלכים העניקו מתנות כאלה לנתינים נבחרים או לבעלי תפקידים אחרים. עשירים ושועי ארץ העניקו טבעות זהב לידידים ושותפים עסקיים. בתרבויות קדומות העניקו המאמינים תכשיטי זהב לאלים שלהם. במשך אלפי שנים התפשט הנוהג להעניק טבעות בעת טקס הנישואין. באירופה ובארצות אחרות, שני בני הזוג נוהגים להעניק טבעות יקרות ערך אחרות איש לרעותו. הטבעות הללו מסמלות רעות ואהבה אין סופית, ומשמשות עדות והוכחה לקשר בין בני הזוג. טקס הענקת טבעות האירוסין הוא חלק חשוב מחגיגת הנישואין בכלל.

טבעות זהב כסמל לאיחוד

ביהדות, הנוהג הוא שהגברים מעניקים טבעות זהב לנשותיהם. אם האישה בוחרת להעניק טבעת לבן זוגה, הדבר הוא וולונטרי ואיננו מחויב מבחינה דתית. עם זאת, הנוהג הזה הולך ומתפשט. סיבה אחת לכך היא החשיפה ההולכת וגוברת של הציבור היהודי בישראל בפרט ובעולם בכלל למנהגים שונים מהמקובל ביהדות. כיון שאין כל איסור הלכתי להענקה הדדית של טבעות מזהב, יותר ויותר זוגות נוהגים לעשות זאת. סיבה נוספת למנהג הזה היא, ככל הנראה, השינויים החלים במעמד האישה. בעבר נחשבה האישה ל"חלשה" שבין בני הזוג, והענקה של טבעות מזהב לנשים סימל סוג מסוים של בעלות עליהן. השיפור במעמד האישה בעשורים האחרונים שינה גם את ההתייחסות לעניין הטבעות. נשים רבות עומדות על זכותן להעניק טבעת לבחיר ליבן בדיוק משום שהן מסרבות להחשב חלק מרכושו של הבעל המיועד.

סוגים שונים של טבעות זהב

תחת השם הקצר טבעות זהב ניתן למצוא מבחר אדיר של טבעות. בין האר ניתן למנות את הסוגים הבאים:

• טבעות זהב חלקות: בישראל נהוג להעניק טבעות של זהב חלקות או כאלה שהן נטולות קישוטים מיוחדים, יהלומים או אבני חן אחרות, בעיקר בעת טקס החופה והקידושין. הסיבות לכך שיש להימנע מקישוטים מעוגנות בפסקי הלכה. באופן עקרוני, הכלל החשוב הוא שהאישה תוכל לעמוד על ערכה של הטבעת מייד וללא צורך בעזרה מהחוץ.
• טבעות זהב מעוצבות: טבעות כאלה הן יוקרתיות יותר וכוללות לעיתים קרובות תוספות שונות. טבעות כאלה אפשר להעניק בכל הזדמנות, כולל הכרזת אירוסין בין בני זוג. המבחר של טבעות זהב הוא גדול, ובחירת הטבעת המתאימה צריכה להתבצע בכובד ראש.